אחת היכולות השכליות שמשפיעה בצורה החזקה ביותר על היכולת ללמוד קריאה וכתיבה היא מודעות פונולוגית. מודעות פונולוגית היא היכולת לפרק מילה לצלילים מהם היא מורכבת, וגם היכולת להרכיב את המילה מתוך הצלילים שלה. זו היכולת לדעת באיזה צליל מילה מתחילה ובאיזה צליל היא מסתיימת, מהו הצליל השני במילה, מהו הצליל שבא אחריו וכן הלאה.

 

את המילה "כדור" למשל אפשר לפרק לשתי הברות, בצורה כזו: כ-דור. אפשר לפרק את המילה הזו לשלושה חלקים (שלושה צירופים): כ-דו-ר. אפשר לפרק אותה לחמישה חלקים (חמש פונמות), אותן קל להראות באנגלית: K-A-D-U-R. המודעות הפנולוגית מתפתחת בהדרגה. בתחילה הילד מפרק את המילה "כדור" להברות, הוא יכול לפרק אותה לצירופים. עם תחילת לימוד הקריאה מצליח הילד לפרק את המילה לחמישה חלקים – חמש פונמות.

 

קיים קשר מעגלי בין מודעות פונולוגית לרכישת הקריאה: מודעות פונולוגית טובה, כלומר יכולת טובה לפרק מילה לפונמות או לצירופים ולהרכיב מילה מתוך פונמות או צירופים – עוזרת ללמוד לקרוא ולכתוב. ומצד שני לימוד הקריאה והכתיבה משפר את המודעות הפונולוגית. איך מודעות פונולוגית קשורה לקריאה?

 

כאשר ילד שמתחיל ללמוד לכתוב ולקרוא רוצה לכתוב מילה מסוימת, למשל "כדור", הוא אומר לעצמו משהו כזה: "כדור מתחיל ב – KA .איך אני כותב KA? ב – כ'/ק'. אחרי KA יש DUR. איך אני כותב DUR ?ב – ד' " וכן הלאה. ילד בתחילת רכישת הקריאה יכול לכתוב "כדור" בדרכים שונות: קדור, כדר, קדר, או כדור. כתיבה בכל אחת מהדרכים הללו מעידה על תהליך תקין של רכישת קריאה וכתיבה. ילד שרק מתחיל לקרוא מתקשה לדעת אם כותבים את המילה "כדור" ב – כ' או ב – ק', כי שתי האותיות הללו נשמעות אותו דבר. רק לאחר שהוא קורא כמה פעמים את המילה "כדור" הילד לומד שהיא נכתבת ב – כ' ולא ב – ק'.

 

לכן אין צורך לדאוג אם ילדים צעירים שוגים בכתיבה של אותיות בעלות צליל זהה. מה שחשוב לראות זה שהילד כותב את רצף הצלילים במילה בצורה נכונה. ילד צעיר, בגן או בכיתה א', שכתב "כדר" כתב את רצף הצלילים במילה "כדור" בצורה נכונה. לעומת זאת ילד שכתב "כדור" כך: "דכר" או "שדור" כתב את רצף הצלילים בצורה לא נכונה. הילד שכתב "דכר" שיבש את רצף הצלילים במילה "כדור". הילד שכתב "שדור" החליף את הצליל K בצליל SH .ייתכן שילד זה אינו קושר בין הצליל K לבין האות כ' או ק', ובין הצליל SH לבין האות ש'. למרות שהקושי שמפגינים שני הילדים הללו הוא שונה במקצת, כדאי מאד לבדוק אצל שניהם את השמיעה ואת המודעות הפונולוגית.

 

בדיקה של המודעות הפונולוגית יכולה להתבצע על ידי פסיכולוג חינוכי או על ידי קלינאית תקשורת. אם נמצא קושי במודעות הפונולוגית, ניתן לעבוד בגן, בבית הספר, בבית ועם קלינאית תקשורת כדי להתגבר על קושי זה. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות משחקים כמו "מגש". שמים כמה חפצים על מגש. הילד והמבוגר מתחלפים בתפקיד המבקש. המבקש אומר: "תן לי בבקשה את החפץ שמתחיל בצליל KA "או: "תן לי בבקשה את החפץ שנגמר בצליל "R". תרגול בביצוע המשימה ובמתן משימה כזו לאדם אחר עוזר לחזק את המודעות הפונולוגית.