קריאת סיפור

שעת בין הערביים. רמי בן החמש ואחותו רונית בת השבע שוכבים במיטותיהם. אבא יושב על מיטתו של רמי ומקריא לשניהם פרק מתוך הספר "עמק החיות המוזרות". עיניהם של רמי ורונית נוצצות...כשמסתיים הפרק אבא אומר: "עד כאן להיום. מחר נדע אם הבימבלונת הצליחה להסתדר ללא תיבת הקרטון. לילה טוב!". רמי ורונית מזדעקים: "עוד פרק, אבא!" אך אבא אומר: "כבר מאוחר, מחר צריך לקום לגן ולבית הספר. תצטרכו להתאפק עד מחר!".

 

שעה קסומה זו של הקראת סיפור אינה רק שעה של כיף המחזקת את הקשר בין הורים לילדים. זו שעה שתורמת להתפתחות הילד מהיבטים רבים ושונים.

 

האזנה לסיפור מלמדת את הילד להאזין ולהתרכז לפרקי זמן הולכים ומתמשכים. כך אנו מחזקים את יכולת הריכוז של הילד.

 

האזנה לסיפור מפתחת את השפה. אוצר המילים בו אנו משתמשים בדיבור יום-יומי הוא דל ומצומצם ביחס לאוצר המילים הספרותי המופיע בסיפורי ילדים. כדי לקרוא ולהבין טקסטים שהוא לומד בבית הספר, הילד צריך לפתח שליטה באוצר מילים ספרותי. אחת הדרכים היחידות לעשות זאת היא באמצעות האזנה לסיפורים. לא רק אוצר המילים הכתוב הוא מורכב יותר מאוצר המילים הדבור. גם התחביר והדקדוק הכתובים הם מורכבים יותר מהתחביר והדקדוק בהם אנו מדברים. המשפטים "מומינטרול השתיק את השעון המעורר והאזין בלב הולם. אולם עתה לא שמע עוד דבר." שונים מאד מהדרך בה היינו אומרים אותם בעל פה (למשל: "מומינטרול עצר את השעון המעורר והקשיב. הלב שלו דפק. קודם שמע משהו, אבל עכשיו כבר לא הצליח לשמוע כלום"). הסיכוי שנגיד בשיחה את הביטוי "האזין בלב הולם" הוא קטן, כמו הסיכוי שנשתמש בשיחה במילה "עתה" או במשפט הבנוי כך: "עתה לא שמע עוד דבר".

 

באותו אופן, הסיכוי שהביטוי "מילא פיו מים" יופיע בשפה מדוברת קטן לעין ערוך מהסיכוי שהוא יופיע בכתב. נשים לב, שמעבר להיכרות עם הביטוי השלם ומשמעותו המטאפורית, כאשר הילד שומע את המילה "פיו" כפי שהיא מופיעה בביטוי זה ובהקשרים אחרים, הוא לומד את צירוף הסמיכות הזה שמופיע גם במילים אחרות (ידיו, רגליו, שערו וכו'). היכרות עם צורת הסמיכות הזו מקלה מאד על הקריאה. ילד שאינו מכיר את המילה "פיו" בשפה עלול לקרוא אותה כך: PIO. ככל שהשפה הספרותית של הילד עשירה יותר, כך יהיה לו קל יותר לקרוא ולהבין את החומר הנלמד בבית הספר.

 

האזנה לסיפורים מפתחת גם את הידע הכללי של הילד. ילד שמאזין לספר "עמק החיות המוזרות" יכול ללמוד הרבה על הדרך בה אנשים חיים במזג האוויר המושלג בפינלנד, למרות שזהו ספר פנטזיה. ככל שהידע הכללי של הילד רחב ועשיר יותר, יכולתו להתמודד עם חומרי לימוד שונים טובה יותר.

 

כאשר ילד מאזין לסיפור, הוא לומד להפעיל את הדמיון: הוא רואה את ההתרחשויות בעיני רוחו, בכוח דמיונו. מעבר לכך שחשוב מאד לפתח את הדמיון, אפשר לנצל את ההזדמנות ולשאול את הילד: מה היית אתה עושה עכשיו במקום מומינטרול? האם אתה מסכים עם מה שהוא עשה? מה גרם לו להתנהג כך? דיון כזה על המתרחש בספר יכול לעזור לילד להבין יחסי אנוש בצורה טובה יותר. כאשר הילד מנסה להבין למה הדמויות בסיפור מתנהגות כפי שהן מתנהגות, למה הן מרגישות כפי שהן מרגישות, הוא מפתח יכולת לראות את הדברים מנקודת מבט של האחר ותפיסה מוסרית. יכולות והבנות אלה יעזרו לילד הרבה במצבים חברתיים. בתחילת רכישת הקריאה, הילד קורא באופן איטי ומאומץ. חשוב מאד שהילד יתרגל את הקריאה באופן יומיומי. תרגול כזה יעזור להפוך את הקריאה ליותר ויותר שוטפת ואוטומטית. אך לצד תירגול הקריאה על ידי הילד, חשוב מאד להמשיך ולהקריא לו ספרים.

 

בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי, שטף הקריאה של הילד נמוך מיכולת ההבנה שלו ומיכולת ההאזנה שלו. הילד יכול להבין ולחשוב על תכנים מורכבים הרבה יותר מהתכנים אותם הוא מסוגל לקרוא. חשוב מאד להמשיך לטפח את הילד בהתאם ליכולת ה חשיבה וההבנה שלו. לכן חשוב להמשיך להקריא לילד סיפורים וספרים במשך שנים אחדות גם לאחר שהוא כבר למד לקרוא.

למה חשוב להקריא לילדים סיפורים?