חשיבות המשחק בגיל הרך

המשחק הוא הקשר, החוויה או הפעילות (שאיננה תמיד פעילות פיזית מאורגנת, אלא חוויה משותפת של הקשבה, חיבוק, ליטוף, מסאז' דו שיח או הפלגה בדמיון, ששותף לה הילד). זו יכולה להיות חוויה פעילה או סבילה, חוויה של יצירה ועשיה או השתתפות שקטה. הצעצועים הם החפץ הקונקרטי שדרכו הילד מעביר את החוויה. מאפיין עיקרי של המשחק הוא בכך שהוא מתנהל ללא מטרה רצונית מראש, אלא הילד עוסק בפעילות זו לשם הנאה.

המשחק הוא צורך אוניברסלי פנימי של כל תינוק וכל ילד בעולם. אפיוני המשחק ירכשו בכל תרבות על פי סגנון החיים הייחודי של אותה קהילה. ככל שהתינוקות קטנים יותר נראה מרכיבי משחק דומים יותר ומשותפים.

מהו משחק?

1 .אמצעי למידה - בגיל הרך מאוד, המשחק מהווה את ערוץ החקירה הראשוני של הילד דרכו הוא לומד על קביעות אוביקט, משחק קוקו, סיבה ותוצאה -פופ אפ, המשחק הסימבולי יוצר ומחקה מציאות דרכה ילדים יכולים ללמוד דרך ההתנסות שלהם עצמם על העולם ועל דמויות ההזדהות שלהם.

 

2. המשחק חשוב מאוד גם לעולם הקוגנטיבי של הלמידה, אך יש לו מרכיב רגשי משמעותי ביותר, והוא מרכיב ההנאה והסיפוק. ילד שאינו יכול לשחק, הוא ילד מדאיג. הוא ילד שמשהו בעולמו הרגשי-נפשי, חסום ופגוע כך שאינו יכול להיות פנוי לאותה חקירה טבעית (או בשל חרדה, או בשל הימנעות וכדומה).

 

3. המשחק הסימבולי הוא זירה המאפשרת לילד צמיחה והתפתחות של עולם הדמיון שהוא הבסיס להנעת החשיבה בעתיד ולמוטיבציה ללמידה. דרך המשחק הילד לומד באופן חוויתי ומפתח את סקרנותו, היכולת לאפשר סקרנות והתנסות הם הבסיס למוטיבציה עתידית ולהנעה ללמידה. המשחק הסימבולי מאפשר לילד לתת ביטוי לדחפים, רצונות אשר לא תמיד ניתן לתת להם ביטוי בעולם האמיתי כמו גם לשחזר ולעבד חוויות אשר התרחשו ביום יום ולהזדהות עם דמויות אידיאליזציה או התקשרות שלהם.

 

4. המשחק ככלי להיחברות וסוציאליזציה - המשחק הדמיוני, משחק תורות, פתרון בעיות הם תרגול להבנית יחסים בינאישיים והטמעה של ככלי התנהגות וויסות בחברה. )איפוק, תורות וכד'(.

איזה צורך ממלא המשחק?

1. משחק תרגול סנסומוטורי, המשחק הפונקציונלי (אופיני עד גיל שנה): תרגול פעולות מוטוריות לשם מילוי פונקציה מסוימת. למשל תרגול שרירים שמוביל לשכלול מוטורי. התרגול מתחיל כמשחק בו מניע התינוק באיברי גופו בשלב זה יסתפק בהנאה שבפעילות.

2. משחק בניה, המשחק הקונסטרוקטיבי (אופייני מגילאי שנה וחצי): למשל משחק בניה בקוביות, לגו, קפלה. הילד פועל ובונה לצורך קבלת תוצר מסוים גם אם אינו מגדיר מהו. חלק מהנאת הבניה היא ההרס שבה אחריו, גילוי הכוח הפנימי לשקם ולהרוס...

 

3. משחק תפקידים, משחק סימבולי, משחק דרמטי, משחק כאילו (2 והלאה): המשחק הדמיוני מתפתחת יחד עם התפתחות השפה ויש בו אותה יכולת של ייצוגים סימבוליים המהווים את תשתית השפה. הילד בונה תמה או אירוע ומשחק אותו בכאילו, לא תמיד עם החפצים המתאימים...

 

4. משחקי כללים וחוקים (גן והלאה): הילד משחק משחק עם חברים המתבצע בהתאם לכללים וחוקים, כשבשלב הגבוה של המשחק החברתי יופיעו משחקי מחשבה הגיון כמו דמקה או שחמט.

 

-בהתאם לרמות השונות של המשחק מתפתחת גם התקשורת בין ילדים, רק בגיל שנתיים נראה ילדים מתחילים לשחק אחד עם השני, עד הגיל הזה המשחק הוא יותר סוג של חקירה אישית, והתנסות אישית על העולם, כך שעד גיל שנתיים הילדים יותר ישחקו זה לצד זה באופן מקביל, לעיתים יתחילו אינטראקציות סביב חטיפת צעצועים וכדומה.

ארבעה שלבי התפתחות של המשחק

נוכחותו של המבוגר בזמן המשחק של הילד אינה הכרחית שכן הילד חוקר, לומד ומשחק גם בעצמו, תפקיד המבוגר לייצר סביבה נוחה ומותאמת למשחק הכוללת מרחב, צעצועים התפתחותיים מותאמים וכדומה.

 

אצל ילדים הנמצאים בסיכון, כאלו שנמצאים במצב של חוסר ויסות וע"כ מתקשים לקיים משחק ממושך לבדם, או שחוו אירועי חיים קשים ואינם מסוגלים למצוא פניות רגשית למשחק או ילדים בעלי התקשרות שאינה בטוחה, במקרים אלו יש צורך בהתערבות יותר מעמיקה בזמן המשחק. גרינספן פיתח את שיטת ה 'DEVELOPMENTAL DIR- RELATIONSHIP INTERACTION ,כלומר התפתחות יכולת האינטראקציה ביחסים, שיטה המעודדת את הילד למשחק, חקירה, תקשורת והרחבה דרך תיווך המבוגר.

 

המשימה העיקרית בשיטה זו היא "ללכת אחר יוזמתו של הילד ולשחק בכל מה שמושך אותו ומעניין אותו, אך לעשות זאת בדרך שתעודד את ילדכם ליצור אינטראקציות עמכם. המעקב אחר היוזמה של הילד מטרתה לבנות על הנטיה הטבעית והעניין הטבעי של הילד. המעקב הוא אקטיבי בכך שהמטפל, בונה ומוסיף על העניין הטבעי של הילד ומרחיב את המשחק של הילד. מוסיף רעיון, מכניס בעיה למשחק, מפתח וכדומה ובכך מעלה את רמת המשחק ומביא את הילד לאינטראקציה עמו.

 

ארבע מטרות לזמן ביחד:

1 .עידוד קשב ואינטימיות - אם הילד מסוגל להישאר רגוע בזמן שהוא בוחן את העולם וחוקר אותו הוא יפתח עניין גם בקשר אתכם דרכו יוכל עוד להתפתח.

 

2. תקשורת דו כיוונית - יצירת הדו שיח מעודדת את התקשורת, התפתחות השפה, פתרון בעיות.

 

3. עידוד הבעה ושימוש ברעיונות וברגשות - הילד יוכל בעזרתכם ללמוד להביע רעיונות ורגשות דרך המשחק.

4. חשיבה הגיונית - ניתן לעזור לילד לקשר בין הרעיונות והרגשות שלו במשחק ולהגיע להבנה הגיונית של העולם.

תפקיד ההורה/ מטפלת/ גננת בהתפתחות המשחק