מודל מוג"ן ברשת

- המידע באדיבות מרכז הורשת©

מודל "מוג"ן ברשת" פותח על ידי צוות הפסיכולוגים של מרכז הורשת עבור הורים, מחנכים ואנשי טיפול. המודל מתבסס על ארבעה עקרונות יסוד הלקוחים מעולם הפסיכולוגיה החינוכית ומכוונים להתנהלות בטוחה ומווסתת של צעירים ברשת האינטרנט, תוך כדי תמיכה ומעורבות של המבוגרים המשמעותיים בסביבתם.

 

המודל עוסק בהגברת המודעות למאפייני החיים ברשת, הגברת הפתיחות לנוכחות המבוגר, הצבת גבולות ברורים ומוסכמים מראש ופיתוח אמון ביכולת שלנו לנהל דיאלוג פתוח ולא שיפוטי עם בני הנוער סביב השימוש שלהם ברשת. נקודת המוצא מתבססת על קבלה והבנה של תהליכי השינוי שכולנו עברנו ביחס למרחב הווירטואלי. חשוב לזכור שהעבודה עם קבוצות החניכים בפנימייה סביב השימוש במסכים מאפשרת לנו דיאלוג אמיתי וכן עימם וזהו הכלי המרכזי לעבודה גם בנושאי ההתנהלות ברשת.

 

במלים אחרות כדי להיות מבוגרים משמעותיים בחיי הרשת של החניכים בפנימיות ראשית עלינו ללמוד את השפה ואת כללי המשחק החדשים ולהישאר קרובים אליהם כך שנוכל לסייע בחינוך והכוונה להתנהלות בריאה, מווסתת ומוגנת במרחבי הרשת.

 

מודל מוג"ן ברשת מורכב מארבעה שלבים, כל שלב מהווה יחידת לימוד בפני עצמה וסדר הלימוד חשוב. בכל שלב יובא לפניכם רקע תיאורטי והסבר על השלב ומערך פעילויות ליישום מול החניכים והצוות בפנימייה. הרעיון המרכזי במודל זה הוא חיבור בין עולמות במטרה לגשר על הפערים ולאפשר לצוותים חינוכיים וטיפוליים להיות נוכחים בחיי החניכים באופן מיטבי. חשוב לזכור כי השלבים מתבססים באופן היררכי על הידע והניסיון שנרכש במהלך שלב הקודם ולא ניתן לדלג על אף אחד מהשלבים.

המודל

מודעות - המפגש עם החניכים הוא למעשה מפגש עם עצמנו, ולכן בראש ובראשונה חשוב להיות מודעים לעמדות ולערכים שלנו ביחס להתנהלות ברשת ולהבין את השפעתם על דרכי התגובה שלנו. בשלב זה חשוב ללמוד ולהכיר את העולמות הווירטואליים בהם נמצאים החניכים, להפחית שימוש בביטויים של התנגדות וביקורת, ולשאוף לקיים דיאלוג פתוח ומקבל המסייע ביצירת קשר משמעותי ומיטיב.

ויסות רגשי - המרחב הווירטואלי מוביל פעמים רבות לתחושות של ניכור וריחוק בין הכותב למכותביו ונראה כי הלחץ החברתי בקבוצת השווים שנע בין העולם הממשי והעולם שברשת מייצר סיטואציות מורכבות מאד מבחינה חברתית עימן מתמודדים החניכים. האנונימיות, חוסר הנראות והיעדר קשר העין שמשני צידי המקלדת עלולים להוביל לביטויי תוקפנות מילולית והתנהגויות פוגעניות שונות הנובעים מקשיים בויסות הרגשי הבאים לידי ביטוי בתגובות החניכים ברשת.

גבולות - המרחבים הווירטואליים יוצרים אשליה של חופש ביטוי והתנהלות ללא פיקוח והכוונה. חניכי הפנימיות זקוקים להתוויית גבולות ברורים ומוגדרים על מנת שיוכלו להתנהל באופן בטוח גם במרחב זה. כשאנו מסייעים להם לבנות גבולות עלינו בראש ובראשונה להוות מודל לחיקוי עבורם ולסייע להם בחשיבה ובפיתוח מנגנונים של שיפוט ובקרה עצמית, כללים ונהלים ברורים לשימוש ברשת.

נוכחות - על מנת להפוך למבוגרים משמעותיים ומתווי דרך גם במרחבי הרשת, עלינו להיות נוכחים גם שם ולהתנהל עימם שם בצורה מכבדת המנכיחה את הערכים, הויסות והגבולות שהוצבו בשלבים הקודמים. אלמנט ייחודי נוסף בפנימיות הוא נוכחות הקבוצה שמהווה כוח משמעותי עבור החניכים וערך מוסף חזק מאד לביסוס תחושת השייכות שלהם ויכולת ההימצאות אחד עבור השני גם ברשת.

מרכיבי המודל

בין אם אנו מדריכים, מחנכים, מטפלים או ילדים. בין אם הילדים בני חמש, עשר או חמש עשרה, זמן גלישה ומסכים, אפליקציות ורשתות חברתיות, הפכו לחלק אינטגרלי מהחיים שלנו והגיע הזמן שנכיר בכך.

 

קבלת השימוש במסכים כחלק מחיינו, מאפשרת לנו לעבור לשלב מתקדם יותר של דיאלוג עם החניכים. אנו מאמינים כי רק מתוך היכרות ומודעות לתהליכים שכולנו עוברים, נוכל להימנע מהתנהלות שיפוטית וביקורתית שלא מאפשרת הנכחה אמיתית של ערכים, מעורבות וסמכות שלנו כאנשי חינוך בחיי הרשת של החניכים.

 

חינוך לשימוש נבון מתחיל במודעות לשימוש הקיים, ממשיך במעורבות ובהנכחה של חיי הרשת בחיי היומיום, ומסתיים ביכולתנו ליהנות מהיתרונות הרבים שיש לאמצעים הטכנולוגיים העכשוויים מחד ולהישאר בטוחים מסכנות ומצריכה מופרזת מאידך.

 

בחלקה הראשון של תכנית המוג"נות שלנו אנו מזמינים אתכם להפוך את חוויות השימוש באינטרנט בפנימייה לחלק אינטגרלי משגרת החיים הקבוצתית באופן חיובי, ערכי ומבוקר יותר על ידי הגברת המודעות לתכנים לזמנים ולעיסוקים השונים של החניכים והצוות ברשת.

 

חשוב כמובן לזכור שאין תשובה אחת נכונה או נוסחה אחת המתאימה לשימוש חיובי ברשת. אנו מציעים לכם ללמוד, לקרוא וליישם את התכנים שמתאימים לכם, לסגנון ההדרכה שלכם ולאופייה המיוחד של כל אחת מהקבוצות אותן תדריכו.

 

בכל דרך בה תבחרו להגביר את המודעות שלכם לחיי הרשת של החניכים, חשוב לזכור שכשאנו באים לשוחח עם החניכים על השימוש שלהם ברשת, עלינו לבוא ממקום פתוח, מכבד ומקבל. עמדה ראשונית שתתפרש כשיפוטית או ביקורתית כלפי החניכים לא תאפשר קיומו של דיאלוג אמיתי.

מודעות-

 

רקע תיאורטי: פיתו מודעות ומעורבות בחיי הרשת של החניכים

המשימה המרכזית שלנו בנושא מודעות הינה למידה של המרחבים הווירטואליים בהם נמצאים החניכים בפנימייה, הפחתת השימוש בביטויי התנגדות וביקורת מצד הצוות וקיום דיאלוג יומיומי עם החניכים מתוך כוונה אמיתית ללמוד ולהכיר את מרחב המחיה שלהם (גם) באינטרנט.

 

 

מודעות אם כן תגיע רק ממקום של דיאלוג, התעניינות והקשבה יומיומית לחניכים על חיי הרשת שלהם: מה הם אוהבים לעשות? איך עבר עליהם היום בווטסאפ? זכרו שמדובר בשיחה, לא בחקירה משטרתית.

שתפו אותם גם בחוויות מהחיים שלכם.

ספרו על מקרים בהם הייתם עדים להתנהגויות שלא אהבתם, מה מרגש אתכם ומה מצער.

תתפלאו לגלות כמה החניכים שלכם צמאים לסוג כזה של דיאלוג אתכם.

אנו ממליצים לאמץ עקרונות אלו לא רק סביב פעילויות של תכנית חינוכית כזו או אחרת אלא כאורח חיים. החליטו כי מהיום חלק משגרת החיים והשיח עם החניכים יהיה גם בנושאים הקשורים לחייהם ברשת.

בשלב זה אנו מכוונים ללמידת העולם הווירטואלי של החניכים ולהיכרות מעמיקה יותר עם התכנים, הזמנים והאופנים בהם הם משתמשים באינטרנט.

אנו מאמינים כי היכרות עצמית והיכרות עם מרחבי הרשת בהם נמצאים החניכים היא הצעד הראשון והבסיס לתקשורת מקדמת ביניכם.

בכדי לבסס מודעות להרגלי צריכת המסכים אנו מזמינים אתכם לעצור את הזמן ולפנות חמש דקות ביום במשך שבוע לחשיבה על אופני צריכת המסכים שלכם ועל השימוש שאתם כמבוגרים עושים ברשת.

הכירו את הרגלי צריכת המסך שלכם וסביבתכם הקרובה: מה אתם אוהבים לעשות באינטרנט?

מה מפריע לכם ברשת? בהמשך חשבו על נושאים אלה גם עם החניכים והקדישו מספיק זמן להיכרות עם האפליקציות, המשחקים וההנהלות החברתית שלהם ברשת.

חשוב לוודא שלא מדובר בשיחה חד פעמית אלא בהכנסת הדיאלוג על חיי הרשת של הילדים והמבוגרים בפנימייה לחיי היומיום שלכם.

המשימה המרכזית

איך עושים את זה נכון?

לאחר שלמדנו על חיי החניכים והצוות ברשת והגברנו את רמת המודעות שלנו להתנהלותם במרחב הווירטואלי, אנו יכולים לעבור לשלב השני במודל המוג"נות של הורשת: שלב הויסות. עצם קבלת השימוש בזמן מסך כחלק אינטגרלי משגרת החיים שלנו והיכרות עם החיים במרחב זה מאפשרת התחלה של שינוי החוקים וכללי המשחק ברשת. בשלב הויסות נעבוד יחד על יכולות הויסות והשליטה שלנו בכל הקשור להתנהלות של חניכים ואנשי צוות במרחב הווירטואלי.

 

בשלב זה ננסה להפוך יחד את חוויות הגלישה שלנו לחלק משגרת החיים באופן חיובי ומבוקר יותר על ידי ביסוס מיומנויות של עצירה, איפוק, חשיבה טרם פעולה, סינון תגובה ובחירת הפלטפורמה והעיתוי המתאימים. במקביל נעבוד על היכולת לרסן תגובות תוקפניות והתלהמות אישית וסביבתית בנושאים שונים המעסיקים אותנו.

 

ויסות רגשי היא מיומנות חשובה שמתפתחת בגילאי מוקדמים באמצעות הקשר של ילדים עם הוריהם. בהמשך החיים יכולת הויסות הרגשי חשובה לנו בכל סיטואציה בינאישית וחברתית.

 

חיי הרשת מזמנים לנו אינספור הזדמנויות לאינטראקציות אישיות, בינאישיות ורגשיות שלא אחת מייצרות תגובות אימפולסיביות יותר, מיידיות ופחות מווסתות מהאופן בו אנו מגיבים בחיים הממשיים. אחת המשימות החשובות שלנו תהיה אם כך ללמד ולתרגל את החניכים להתנהל באופן מווסת יותר ברשת.

ויסות רגשי-

רקע תאורטי: "ויסות רגשי ברשת"?

כשאנו מנסים ללמד את החניכים להתנהל בצורה מווסתת ברשת נראה כי המשימה המרכזית שלנו היא לסייע בפיתוח מנגנוני בקרה לויסות רגשי, השהיית תגובה ואינהיביציות )מעצורים( מול המקלדת. כל זאת במטרה ללמוד יחד תוך כדי הדגמה אישית, איך להתנהל בצורה נבונה ברשת, לקדם תהליך חינוכי המעודד פיתוח מנגנוני חשיבה מוסרית ואמפתיה לאחר הנמצא בצד השני של המקלדת ולהקנות מנגנוני ויסות כגון:

 למידה משותפת המבוססת דוגמא אישית של המבוגר להתנהלות ברשת.

 ביסוס מיומנויות של עצירה, איפוק, חשיבה טרם פעולה, סינון תגובה ובחירת הפלטפורמה והעיתוי המתאימים.  ריסון תוקפנות והתלהמות אישית וסביבתית.

 

 

5 חוקי אצבע בשיטת הורשת (2017) להתנהלות מווסתת רגשית (גם) ברשת:

 

1.היכרות עם ההתנהלות הרגשית של החניכים ברשת ומחוצה לה וזיהוי "מלכודות" (מצבים קשים לויסות): חשיבה משותפת על מצבים בהם אני מאבד שליטה על התגובה שלי ומצבים בהם אני מצליח להגיב באופן מווסת.

 

2.צמצום תכנים ותקשורת עם אנשים ומצבים שמוציאים אותי מויסות: ניסיון להיות פחות מוצפים רגשית ברשת. הימנעות מתגובות, כתיבה ושימוש אינטנסיבי ברשת כשאני מרגיש מוצף.

3.מענה ותיקוף רגשי רק עם אנשים שאני יכול לסמוך עליהם: מהו תיקוף רגשי? למה אנו זקוקים לו? איך יודעים על מי אפשר לסמוך? תנו מקום לפעילות עם החניכים סביב התנהלות ויסות עם מצבים רגשיים עוצמתיים.

 

4.למידה ותרגול של מצבים בהם חשוב להתרחק מהמסך ולא להגיב עד שנרגעים: זיהוי רגשות שליליים בכדי למנוע תגובות מתלהמות, ללמוד לא להצטרף למריבות ולא להגיב בזמן של רגש עוצמתי.

 

5.תרגול טקטיקות של הרגעה עצמית (גם ברשת): עוצרים, חושבים ונושמים לפני שמקלידים. דברו עם החניכים על התנהגות פוגענית, התנהגות בזמן פגיעה וחשיבותה של השהיית התגובה ופנייה לסיוע של מבוגר או חבר בעת הצורך.

המשימה המרכזית

איך עושים את זה נכון?

סמכות וגבולות הם נושאים המוכרים לנו מתחומים רבים בחיי הפנימייה. גבולות פנימיים בהתנהגות שומרים ומגנים עלינו בדיוק כשם שגבולות מדיניים נועדו להגן על מקום מגורינו.

החשיבה על גבולות ברורים בתחום השימוש של ילדים ובני נוער ברשת חשובה לאין ערוך. הורים ומחנכים רבים חוששים להציב גבולות ברורים לשימוש הילדים באינטרנט מסיבות שונות. נקודת המוצא שלנו צריכה להיות ההבנה שאין אנו מענישים את החניכים כשאנו מבססים גבולות ברורים לשימוש ברשת, אלא מסייעים להם ללמוד איך לשמור על תחושת בטחון פיזי ונפשי גם במרחב הווירטואלי.

 

אך עוד לפני שנעמיק בנושא הגבולות ברשת, חשוב להבין כי לא ניתן יהיה לבסס גבולות אמיתיים ללא קשר סמכותי ואמין בעיני החניכים, וכפי שידוע לכל מי שעוסק במלאכת החינוך זוהי משימה לא פשוטה בפני עצמה.

על מנת לבסס סמכות נכונה, כזו שתאפשר בניית גבולות שימוש בטוחים וחיוביים עבור החניכים ברשת, יש לחשוב תחילה על היבטיה השונים של הסמכות של אנשי החינוך בחיי החניכים.

 

משמעות המילה סמכות היא בראש ובראשונה להיות סמוך – להיות בקשר, להיות קרוב. את הקירבה לחניכים חיזקנו עוד בשלב המודעות דרך ההיכרות המעמיקה שלנו עם חיי הרשת שלהם. בשלב זה אנו מבקשים להעמיק את היכולת שלנו לביסוס גבולות לשימוש האישי והקבוצתי במרחבי הרשת.

 

הורים ואנשי חינוך רבים חוששים מתגובות של התנגדות וכעס של ילדים ובני נוער אל מול אמירות והחלטות סמכותיות בנושא השימוש ברשת. אולם חשוב לזכור כי מדובר בתגובות טבעיות והאופן שבו אנו המבוגרים נגיב להתנגדות ולכעס של החניכים הוא זה שיכריע את הכיוון להמשך הטמעת הגבולות.

 

בתפיסה שלנו בהורשת ישנן שתי תגובות רווחות למפגש עם הכעס וההתנגדות של החניכים: עלבון מצד המבוגר ונסיגה מהגבול או התייצבות ל"קרב על הרשת" והתעמתות קשה איתם סביב הנושא. שתי התגובות הללו עלולות לגרום להתבצרות של כל אחד מהצדדים בעמדתו והתרחקות מהצבת הגבולות לשימוש נכון ברשת.

 

בהורשת אנו מאמינים בגבולות הנגזרים ממקום ערכי ואמיתי של המבוגר המציב אותו. לשם כך עלינו תחילה לחשוב בינינו לבין עצמנו מהם הערכים החשובים לנו כמבוגרים סביב השימוש של החניכים ברשת, ורק מנקודת מבט זו נצא לדרך של התווית גבולות שימוש ברורים, מווסתים ועקביים בקרב קהילת החניכים בפנימייה.

גבולות-

רקע תיאורטי: משמעות של ביסוס גבולות וסמכות בחיי הרשת של החניכים

המשימה המרכזית שלנו בנושא גבולות וסמכות הינה ביסוס גבולות ברורים ועקביים לשימוש באינטרנט הנגזרים ממערכת הערכים של הפנימייה. חשוב לזכור כי קיימת אשליה של חופש ברשת. החניכים צריכים לשמוע ולהבין שלא הכול מותר ופרוץ במרחב הווירטואלי וכי תהליך של ביסוס ערכים, סמכות וגבולות הוא הכרחי לכל חברי הקהילה בפנימייה.

 

המטרה שלנו בשלב זה הינה ביסוס סמכותם של אנשי הצוות בפנימייה והתוויית גבולות לשימוש נכון ברשת. אנו לא רוצים להגיע לצייתנות מלאה ועיוורת מצד החניכים, אלא לעבור יחד איתם תהליך של חשיבה על הגבולות הפנימיים ומשמעותם, שהרי רק בדרך זו נצליח להטמיע את אותם הגבולות בשימוש האישי והקבוצתי של החניכים ברשת.

כשאנו מתחילים בפעילות של ביסוס גבולות תחילה עלינו לשאול את עצמנו מספר שאלות:

 מה הם הערכים שחשוב לנו להנכיח סביב פעילות החניכים ברשת ?

 מה נכון או "בסדר" לעשות ברשת, ומה פחות?

 איך אנחנו מצפים מהחניכים להתנהל ברשת? למה?

 מהם הזמנים והמקומות בהם השימוש ברשת מותר או אסור?

 מהן ההתנהגויות המקובלות ומהם הגבולות האדומים?

 מה לא מקובל להגיד?

 איך מצופה מאיתנו לנהוג ברשת כשמישהו אחר נפגע?

 

חשוב לזכור שאנו כמחנכים הופכים להיות מתווכי משמעות לילד. אנחנו רוצים לסייע לחניכים להגיע למצב בו הדרך שלהם ברשת תהיה ברורה ויציבה עבורם, מצב בו הם יבינו בעצמם מהם גבולות השימוש הנכונים עבורם, ידעו מהם הערכים המובילים אותם ובהתאם לכל אלה יסללו את הדרך להתנהגות נבונה ועקבית ברשת. תחושת ההגנה שמוענקת לנו על ידי אחר משמעותי מסייעת לנו בשמירה ובויסות עצמי. הפנמת תחושה זו תעזור לנו להמשיך להרגיש מוגנים גם בלעדיו.

 

לפני שמדברים על גבולות בינאישיים חשוב לבסס את הגבולות האישיים שלנו לשימוש נכון באינטרנט ולכן כדאי לפעול לפי מספר שלבים פשוטים:

1 .מתן תשומת לב מיוחדת לזמני השימוש של החניכים במסכים ולתכנים אותם הם צורכים: איפה עוברים גבולות השימוש של הקהילה בפנימייה.

2 .למידה משותפת של הגדרות הבטיחות והפרטיות ברשת.

3 .ביסוס וקביעת חוקים וגבולות להתנהגות נכונה במצבים שונים כמו - מה עושים כשנשלח אליי סרטון פוגעני? מה אפשר לעשות כשמישהו פוגע בחבר ברשת?

4 .דיון, למידה, תרגול והדגמה של סיטואציות שונות והרחבת אופניי התגובה והאפשרויות להתנהלות מול חברים וקבוצות ברשת.

 

טיפ קטן לדרך: זכרו. כעס הוא חלק ממנעד הרגשות של כולנו. נסו להכיל את הכעס שלכם ושל החניכים שלכם בשלב זה ולא להיבהל ממנו... קשה? חזרו לשלב הויסות!

המשימה המרכזית

איך עושים את זה נכון?

כשאנו מדברים על נוכחות בחיי הרשת של החניכים, תחילה עלינו לשאול את עצמנו מספר שאלות. כיצד ניתן לאפשר לחניכים מרחב אישי, שמור והכרחי להתפתחות תקינה, גם בחיי הרשת שלהם מחד, ולהישאר מעורבים ונוכחים במידה מספקת מאידך?

 

המושגים "נוכחות אנשי צוות" ו"פרטיות" לכאורה עומדים בסתירה זה מול זה.

 

מושג הנוכחות מתייחס לקיומה של דמות משמעותית לצד הילד, דמות שמלווה אותו ונמצאת שם עבורו. לעומתו מושג הפרטיות, מזמן עבורנו אתגרים ומורכבויות ברשת לאור העובדה שכל בני האדם, ובייחוד בני נוער בגיל ההתבגרות, זקוקים למרחב פרטי משל עצמם על מנת לבנות ולבסס זהות עצמית ייחודית.

 

אז איך אפשר להיות נוכחים ועדיין לכבד את המרחב הפרטי ההכרחי להתפתחות? נראה כי אנו חיים בעידן בו מושג הפרטיות משתנה וממשיך לעבור שינויים כל הזמן, אולם עדיין מוטלת עלינו החובה הבסיסית של מעורבות ונוכחות אמיתית בחיי החניכים כחלק מתהליכי הסוציאליזציה (חיברות) שלהם והכנתם להתנהלות עצמאית בעולם החברתי.

 

בעקבות השינויים הטכנולוגיים והחשיפה העצמית ברשתות החברתיות נראה כי המאה ה-21 יוצרת שינויים של ממש במושג הפרטיות. כולנו חשופים יותר וקנאים קצת פחות מבעבר לפרטיות שלנו, יחד עם זאת, כולנו עדיין זקוקים לה.

 

חשוב לנסות ולמצוא את האיזון העדין בין הנכחה שלנו כאנשי צוות בחיי הרשת שלהם לבין שמירה על היכולת שלהם להתנהל באופן עצמאי כחלק מתהליכי ביסוס וגיבוש הזהות העצמית שלהם.

נוכחות-

רקע תיאורטי: נוכחות המבוגר והקבוצה ברשת 

המשימה שלנו היא למצוא את הדרך להיות נוכחים גם בחיי הרשת של החניכים: עלינו לחשוב איך אפשר להטמיע את נוכחותנו כצוות חינוכי גם במרחב הווירטואלי. בדיוק כפי שאנו שואלים אותם איך עבר עליהם היום בבית הספר כך מצופה שנתעניין ונהיה נוכחים גם בחיי הרשת שלהם.

 

חשוב לזכור: לא מדובר בחדירה לפרטיות אלא במימוש חובתנו כמבוגרים האחראיים על חייהם. בנוסף חיי הקבוצה בפנימייה הם כוח משמעותי בחיי הילדים ועשויים לספק תחושה ממשית של חוסן. חלקה השני של המשימה שלנו הוא להפוך את הקבוצה לכוח חיובי בחיי הרשת של החניכים.

 

 

היכולת שלנו להצליח להיות מבוגר נוכח בחיי הרשת של החניכים מבלי להחוות כחודרני ופוגע בפרטיותם טמונה גם כאן ביכולת שלנו ליצור קשר טוב איתם כקבוצה וכפרטים. לאחר שביססנו היכרות מעמיקה ורציפה עם חיי הרשת שלהם, הגדרנו גבולות ברורים ונתנו דגש להתנהלות מווסתת מבחינת תכנים וזמני השימוש, הגיע השלב לדיאלוג עם החניכים על אופני המעורבות שלנו בחיי הרשת שלהם.

 

כלל האצבע שילווה אותנו בשלב זה הוא דיאלוג פתוח והסבר על הערכים והחשיבות שיש להטמעת הנוכחות של אנשי הצוות גם בחיי הרשת של החניכים.

 

אין הדבר אומר שנחכה ל"אישור" שלהם על מידת המעורבות ההכרחית בעינינו. אולם בין אם מדובר בשיחה יומית או שבועית, דיון אישי או קבוצתי או עיון משותף בתכנים ובקבוצות שונות, הדבר החשוב ביותר היה ונותר האופן בו נבסס את הנוכחות שלנו.

דיאלוג, שיחה המסבירה את עמדתנו והחלטה משותפת יאפשרו נוכחות תומכת בחיי הרשת של החניכים.

המשימה המרכזית

 

 

איך עושים את זה נכון?