לקויות למידה
לקות למידה היא מצב בו יש לילד קשיים משמעותיים מאד בקריאה הטכנית, בכתיבה ו/או בחשבון.
קשיים בקריאה יכולים להתבטא בקריאה לא מדויקת של מלים ו/או בקריאה איטית של משפטים וקטעי קריאה. קשיים בקריאה יכולים להתבטא גם בקריאה תקינה מבחינת דיוק וקצב אך קושי בהבנת הנקרא. קשיים בכתיבה יכולים להתבטא בכתיבה איטית ו/או בכתב יד בלתי קריא. הם יכולים להתבטא בשגיאות כתיב רבות או בקשיים בהבעה בכתב. קשיים בחשבון יכולים להתבטא בקושי לשלוף מהזיכרון פתרונות לתרגילים פשוטים (למשל תרגילי כפל כמו 3X4) – גם בסוף בית הספר היסודי. קשיים בחשבון יכולים להתבטא בקושי לבצע אומדן ולדעת אם תוצאה של תרגיל היא הגיונית או לא, או בקושי לעבור מבעיה מילולית לתרגיל. יכולים להיות קשיים בהבנה חשבונית.
את כל הקשיים הללו אנו מכנים "קושי בתחומי ההישג". כדי שילד יהיה לקוי למידה, לא די שיהיה לו קושי בתחומי ההישג. קושי כזה יכול להתרחש ממגוון של סיבות. לעתים הילד עובר דירה כמה פעמים ולא לומד באופן רציף, לעתים הדרך בה מלמדים את הקריאה לא מתאימה לילד. לעתים יש לילד בעיות בבית שמפריעות לו להתרכז בלימודים. אם הקושי של הילד בתחומי ההישג נובע מאחת מהבעיות האלה, למשל, זו אינה לקות למידה.
ממה נגרמים הקשיים בתחומי ההישג? הם נגרמים מקשיים בתפקוד קוגניטיבי/שכלי. תפקודים כאלה כוללים שפה, יכולת להבין ולתמרן חומרים חזותיים (למשל, היכולת הנדרשת כדי להרכיב פאזל), יכולת להבין ולתמרן חומרים שמיעתיים (למשל, היכולת הנדרשת כדי לזהות חרוז בשיר), יכולת לחשוב בצורה מופשטת, יכולת לחשוב בצורה מהירה, יכולת לחשוב על כמה דברים ביחד, יכולת ללמוד דברים חדשים, יכולת לאחסן בזיכרון את מה שנלמד ויכולת לחפש בזיכרון ולשלוף ממנו את מה שנלמד בזמן מאוחר יותר.
ילד לקוי למידה תמיד מתפקד בצורה תקינה במרבית התחומים השכליים הללו. אך ישנו תחום שכלי אחד או שניים בו הילד מתקשה. קושי זה הוא הגורם לקשיים של הילד בקריאה, בכתיבה או בחשבון. אם נאתר את תחום הקושי הקוגניטיבי הזה ונטפל בו, נוכל לעזור לילד לשפר את הקריאה, הכתיבה והחשבון שלו. חשוב להדגיש, שקשיים של ילד לקוי למידה בתחומי ההישג (בקריאה, בכתיבה ובחשבון) אינם נובעים מחוסר רצון של הילד ללמוד או מחוסר מאמץ. הם נובעים מקושי שיש לילד באחד התפקודים הקוגניטיבים. אבל אם לא נטפל בהם, קשיים אלה עלולים לגרום לילד לרגשות של תסכול ועלולים להביא לירידה משמעותית במוטיוציה שלו ללמוד וכן לפגיעה בערך העצמי שלו.
ההורים של ילד לקוי למידה וגם המורים שלו חווים אף הם רגשות של תסכול ולעתים גם רגשות אשמה (לא לימדתי אותו מספיק טוב/ גם לי יש לקויות למידה, הוא ירש את זה ממני ובגללי הוא כזה). חשוב מאד לפנות לפסיכולוג בית הספר ולערב אותו. פסיכולוג בית הספר יוכל לעזור ביעוץ למורה, להורים ולילד. במידת הצורך הפסיכולוג יוכל לבצע אבחון כדי לראות אם מדובר בלקות למידה. אם כן, הפסיכולוג יוכל להמליץ על דרכי עבודה כדי לשפר את התפקוד של הילד בתחום הקושי הקוגניטיבי. הפסיכולוג יוכל להמליץ גם על דרכים בהם ניתן להביא לידי ביטוי את תחומי החוזק של הילד ולפתח אצל הילד, משפחתו והצוות החינוכי חוסן אל מול לקות הלמידה. ילד, הורים וצוות חינוכי שרואים בלקות הלמידה אתגר יתמודדו איתה טוב יותר.
מהי לקות למידה?
לקות למידה היא מצב בו יש לילד קשיים משמעותיים מאד בקריאה הטכנית, בכתיבה ו/או בחשבון.
קשיים בקריאה יכולים להתבטא בקריאה לא מדויקת של מלים ו/או בקריאה איטית של משפטים וקטעי קריאה. קשיים בקריאה יכולים להתבטא גם בקריאה תקינה מבחינת דיוק וקצב אך קושי בהבנת הנקרא. קשיים בכתיבה יכולים להתבטא בכתיבה איטית ו/או בכתב יד בלתי קריא. הם יכולים להתבטא בשגיאות כתיב רבות או בקשיים בהבעה בכתב. קשיים בחשבון יכולים להתבטא בקושי לשלוף מהזיכרון פתרונות לתרגילים פשוטים (למשל תרגילי כפל כמו 3X4) – גם בסוף בית הספר היסודי. קשיים בחשבון יכולים להתבטא בקושי לבצע אומדן ולדעת אם תוצאה של תרגיל היא הגיונית או לא, או בקושי לעבור מבעיה מילולית לתרגיל. יכולים להיות קשיים בהבנה חשבונית.
את כל הקשיים הללו אנו מכנים "קושי בתחומי ההישג". כדי שילד יהיה לקוי למידה, לא די שיהיה לו קושי בתחומי ההישג. קושי כזה יכול להתרחש ממגוון של סיבות. לעתים הילד עובר דירה כמה פעמים ולא לומד באופן רציף, לעתים הדרך בה מלמדים את הקריאה לא מתאימה לילד. לעתים יש לילד בעיות בבית שמפריעות לו להתרכז בלימודים. אם הקושי של הילד בתחומי ההישג נובע מאחת מהבעיות האלה, למשל, זו אינה לקות למידה.
ממה נגרמים הקשיים בתחומי ההישג? הם נגרמים מקשיים בתפקוד קוגניטיבי/שכלי. תפקודים כאלה כוללים שפה, יכולת להבין ולתמרן חומרים חזותיים (למשל, היכולת הנדרשת כדי להרכיב פאזל), יכולת להבין ולתמרן חומרים שמיעתיים (למשל, היכולת הנדרשת כדי לזהות חרוז בשיר), יכולת לחשוב בצורה מופשטת, יכולת לחשוב בצורה מהירה, יכולת לחשוב על כמה דברים ביחד, יכולת ללמוד דברים חדשים, יכולת לאחסן בזיכרון את מה שנלמד ויכולת לחפש בזיכרון ולשלוף ממנו את מה שנלמד בזמן מאוחר יותר.
ילד לקוי למידה תמיד מתפקד בצורה תקינה במרבית התחומים השכליים הללו. אך ישנו תחום שכלי אחד או שניים בו הילד מתקשה. קושי זה הוא הגורם לקשיים של הילד בקריאה, בכתיבה או בחשבון. אם נאתר את תחום הקושי הקוגניטיבי הזה ונטפל בו, נוכל לעזור לילד לשפר את הקריאה, הכתיבה והחשבון שלו. חשוב להדגיש, שקשיים של ילד לקוי למידה בתחומי ההישג (בקריאה, בכתיבה ובחשבון) אינם נובעים מחוסר רצון של הילד ללמוד או מחוסר מאמץ. הם נובעים מקושי שיש לילד באחד התפקודים הקוגניטיבים. אבל אם לא נטפל בהם, קשיים אלה עלולים לגרום לילד לרגשות של תסכול ועלולים להביא לירידה משמעותית במוטיוציה שלו ללמוד וכן לפגיעה בערך העצמי שלו.
ההורים של ילד לקוי למידה וגם המורים שלו חווים אף הם רגשות של תסכול ולעתים גם רגשות אשמה (לא לימדתי אותו מספיק טוב/ גם לי יש לקויות למידה, הוא ירש את זה ממני ובגללי הוא כזה). חשוב מאד לפנות לפסיכולוג בית הספר ולערב אותו. פסיכולוג בית הספר יוכל לעזור ביעוץ למורה, להורים ולילד. במידת הצורך הפסיכולוג יוכל לבצע אבחון כדי לראות אם מדובר בלקות למידה. אם כן, הפסיכולוג יוכל להמליץ על דרכי עבודה כדי לשפר את התפקוד של הילד בתחום הקושי הקוגניטיבי. הפסיכולוג יוכל להמליץ גם על דרכים בהם ניתן להביא לידי ביטוי את תחומי החוזק של הילד ולפתח אצל הילד, משפחתו והצוות החינוכי חוסן אל מול לקות הלמידה. ילד, הורים וצוות חינוכי שרואים בלקות הלמידה אתגר יתמודדו איתה טוב יותר.