פסיכולוגיים חינוכיים פוגשים את אנשי החינוך והמנהלים במגוון של נקודות, ומתמקצעים במתן מענים מגוונים. אז מהן ההתערבויות שלנו במסגרות החינוכיות? מה ההבדל בין עבודה פרטנית ועבודה מערכתית ?  כיצד אנו יכולים לסייע לכם ומהו ארגז הכלים שלנו? כל אלו מופיעים מטה

הורים רבים אינם מודעים לכך שמרבית מסגרות החינוך שבין גילאי גן חובה ועד חטיבות הביניים מלוות על ידי פסיכולוג חינוכי. הפסיכולוג החינוכי פוגש את ההורים בהקשרים שונים, באופן קבוצתי או אישי. כאשר עולים קשיים או סימני שאלה בנוגע לתלמיד או תלמידה במסגרת, במידת הצורך פונה הצוות לפסיכולוג המסגרת והוא לוקח חלק בתהליך ההיוועצות יחד עם ההורים. במקרה שישנם מתחים בקשר שבין ההורים לבין הצוות החינוכי המקשים על שיתוף פעולה פורה, הפסיכולוג החינוכי מביא אתו את המיומנות המקצועית המאפשרת את המפגש המורכב, כך שייתן את המקום לכל הקולות. פסיכולוג בית הספר עשוי לפגוש הורים באופן אישי כחלק מייעוץ להורים במסגרת קצרת טווח או ארוכה יותר, או כחלק מאבחון (הערכה פסיכולוגית) או טיפול לילד. מפגש קבוצתי עם ההורים מתקיים כחלק מסדנאות והרצאות שמעביר הפסיכולוג במסגרת החינוך סביב תכנים וצרכים שונים.

​

​

אתם ואתן, המורים והמורות אשר פוגשים יום יום את התלמידים ומקיימים במקביל כל כך הרבה קשרים משמעותיים. המשאבים הרגשיים שאתם משקיעים בדאגה לרווחתו ולהתפתחותו של כל תלמיד הם עצומים, וזאת עוד לפני שהכנסנו לתמונה גם את יתר הדרישות המערכתיות שבפניהן אתם עומדים בשגרה. תלמידים רבים מבקשים להישען עליכם. גם אתם, נשות ואנשי החינוך, זכאים למקום שבו תוכלו להישען- 'מרחב בטוח' שבו ניתן לשתף, לאוורר, להתבונן על הרגשות ולארגן את המחשבות. במסגרת מפגשי הקונסולטציה (היוועצות) של הפסיכולוג החינוכי עם הצוות או מנהל בית הספר מתקיים מרחב מאשר מעין זה. שם ניתן לשתף בהתלבטויות ולהתבונן פנימה, כאשר המורה והפסיכולוג הופכים להיות שותפים בחקירה וחשיבה על המורה עצמו, הכיתה והתלמידים. זאת בשונה ממפגש חד פעמי סביב נושא בוער, כשרוצים למצוא במהרה 'פתרונות קסם'. בתהליך קונסולטציה יכול המורה לצמוח ולקבל כלים משמעותיים לעבודתו החינוכית ולהתפתחותו האישית.

אדם הסובל מכאבים חוזרים בפרק כף היד מחליט לטפל בבעיה. עומדות בפניו כמה אפשרויות : הוא יכול ללכת לרופא מומחה שיבחן את המפרק, ישלח לצילומים, יאבחן את כף היד ובסוף ייתן לו טיפול מקומי, שבתקווה יקל על הכאב.  האפשרות הנוספת היא ללכת לרופא כללי, שיברר מה אורח החיים שלו, איך הוא מפעיל את כף היד ואת כלל המפרקים, האם ישנם מקומות נוספים שכואבים בגוף,  האם הוא נמצא במתח וכו'. הוא ינסה להבין מה הכאב הנקודתי מספר על המצב הכללי שלו ויפנה את הטיפול לאדם השלם, ולא נקודתית לאזור הכואב.  

הפסיכולוגיה המערכתית, בדומה לרופא הכללי, רואה במקרים נקודתיים "סימפטום" למאפיינים של המערכת. קושי של פרט אחד עשוי להצביע על מאפיינים וקשיים של המערכת. כאשר עולות בעיות או קשיים אצל ילד באופן טבעי אנו ממהרים, כמו אותו רופא מומחה, לבדוק ולחפש את הסיבות לקושי אצל הפרט באופן נקודתי ("אולי יש לו בעיות קשב?" "אולי הוא לקוי למידה?").  כאשר יש מספר ילדים עם קשיים בכיתה, העומס והקושי על המערכת הולך וגדל, מה שעלול להוביל לחיפוש אחר עוד ועוד פתרונות נקודתיים שיקלו על המצב. הגישה המערכתית מציעה להרחיב את העדשה ולשאול שאלות אחרות, שיובילו לפתרונות אחרים..

​

השירות הפסיכולוגי-חינוכי של עיריית ירושלים מפתח תכניות שונות במטרה לתת מענה לצרכים שונים העולים מתוך מסגרות החינוך. במהלך השנים נבנו מגוון סדנאות והרצאות המכוונות ליסודות של למידה חברתית-רגשית, תמיכה, פיתוח צוות, תרבות ושפה בית-ספרית. מטרתן היא פיתוח מיומנויות נוספות הדרושות בחינוך תוך פיתוח תפיסה כוללת ורחבה של תפקידי המורה או הגננת, והן שמות דגש על העצמתן באמצעות פיתוח מקצועי ואישי ועל ידי גיבוש קבוצת עמיתים, העוברת תהליך משותף ומפרה. 
התכניות שמציע השירות מועברות על ידי פסיכולוגים מהשירות הפסיכולוגי-חינוכי שעובדים באופן שגרתי בתוך מסגרות החינוך, מכירים היטב את ההוויה הבית-ספרית ומחוברים אליה, כך שהם יכולים להציע חיבור טוב בין כלים יישומיים הנדרשים בשטח ובין תיאוריות ומושגים שונים. התכניות יכולות להוות בסיס לעבודה שתימשך גם לאחר סיומן, עבודה שתוטמע בעזרת פסיכולוג בית הספר. מנהלי בתי הספר, בתיאום עם פסיכולוג בית הספר, מוזמנים לבחור בתכנית המתאימה לצורכי בית הספר.