מאפיינים מרכזיים של גיל ההתבגרות

גיל ההתבגרות הינה תקופת מעבר – גשר צר- מן הילדות התלותית לבגרות העצמאית. המילה "התבגרות", בלטינית - adolescence - פירושה לצמוח לקראת בגרות

 

לעיתים אנחנו קוראים לתקופה זו- "משבר גיל ההתבגרות" משבר, בתרגומו המילולי הינו– אבן הלידה.

משבר הינו אירוע מאתגר ולעיתים קשה וכואב, אך עם פוטנציאל לה וליד חיים. וכך- גיל ההתבגרות הינה תקופת מעבר בחיים בה אמנם יש לעיתים קושי לא קטן, אך זו גם תקופה של הזדמנות ולידה של המבוגר שהילד יהפוך להיות

 

מבחינה פסיכולוגית תקופה זו דורשת מן המתבגר לעבור מהתנהגות של ילד להתנהגות של מבוגר, וזו הסתגלות לא קלה. השינויים שמתבגר חווה בגיל ההתבגרות מתרחשים במקביל בארבעה תחומים עיקריים, כאשר ההתפתחות במישורים השונים אינה אחידה ומשתנה בין מתבגר למתבגר

מאפיינים מרכזיים של גיל ההתבגרות

השינויים הפיזיים מתרחשים ברובם בין ה גילאי 10 -16 .בזמן זה ישנה הפרשה מוגברת של הורמונים, גדילה לגובה, עלייה במשקל, שינוי בקול, קבלת הווסת, התפתחות המיניות, ושינויים במבנה הגוף ובתפקודו. השינויים משמעותיים ומתרחשים בפרק זמן קצר, ועל המתבגר להסתגל אליהם ולקבל אותם כחלק ממנו. השינויים הגופניים מלווים בתנודות של מצבי רוח, במודעות מוגברת למראה החיצוני, ולדימוי הגוף .קיימים הבדלים ניכרים בין מתבגרים שונים בקצב השינוי, בהתמודדות עם השינוי, וביחס לגוף. אחד האתגרים המשמעותיים בתחום זה הוא לעזור למתבגר לבנות דימוי גוף חיובי

התחום הגופני

בגיל ההתבגרות קבוצת השווים הופכת לבעלת עדיפות וחשיבות מרבית. בגיל זה המערכת הביולוגית דוחפת את האדם להתבסס בקבוצת השווים שלו, על מנת לבסס מערכות יחסים עמוקות עם חברים ויכולת להשתלב בעתיד במערך חברתי, ללא תמיכה משפחתית אינטנסיבית כמו בילדות. זהו צורך הישרדותי וחשוב על מנת להפוך להיות מבוגר עצמאי. לקבוצת השווים תפקידים חשובים בהפיכתו של המתבגר למבוגר- הם מהווים מקור כוח והשתייכות, אב טיפוס לקשרים בעתיד, מלמדים אינטראקציה, נותנים תמיכה, ומונעים בדידות. יחד עם זאת עבור ההורים התפתחות זו מהווה אתגר, מכיוון שמקומם משתנה, וישנו צורך לכונן מערכת יחסים שונה מאשר בילדות

התחום החברתי

בגיל ההתבגרות ישנם שינויים מוחיים, והגברה של פעילות מוחית באזורים היוצרים התרגשות, חיוניות וחיות. שינויים אלו מביאים לעולם רגשי חי יותר. וההתרגשות זו מניעה את המתבגרים לצאת, לחקור, לגלות וגם להסתכן. כמו כן השינויים משפיעים על מערכת ההערכה של טוב ורע, חשוב ולא, מסוכן ולא. התנודתיות הרגשית יכולה להבהיל הן את המתבגר והן את הסביבה שלו. תהליך פסיכולוגי נוסף שמתרחש הינו גיבוש הזהות האישית. מי אני ומי אני כבר לא, מה אהיה ? תהליך שנעשה תוך תהליך של היפרדות מהזהות של הילד שהייתי, מהתלות בהורים, ולעיתים נעשה תוך כדי ניכור והתמרדות. השינויים השונים מייצרים חוויות רגשיות עוצמתיות, אותן יש לווסת. אך בגיל ההתבגרות אזורי המוח המתווכים את תפקודי הוויסות עדיין אינן מפותחים לגמרי, כך שהתפתחות מנגנוני ההתמודדות לא הדביקה את הקצב של שאר המערכות ומשאירה את המתבגרים בחוסר איזון. כל זאת מביא לכך שעלולות להתפתח אצל חלק מהמתבגרים מצבי סיכון ומצוקה . האתגר של המבוגרים הינם להפוך להיות דמויות משמעותיות בהם המתבגר מוכן להיעזר ולהיתמך על מנת לווסת את רגשותיו

התחום הרגשי

בגיל זה מתרחשים שינויים נוירולוגים במבנה המוח. מתרחשת התייעלות של תפקודי המוח השונים על מנת לאפשר פיתוח יכולות המאפיינות אדם בוגר. בין היתר מתפתחת חשיבה גבוהה, חשיבה תאורטית, הבנה של חוקיות, מושגי זמן, יכולת תכנון בקרה ושליטה, מודעות למעשים, והבנה עמוקה יותר של מוסריות. כתוצאה מכך המתבגר מתחיל לשאול שאלות ולהטיל ספק בדברים המוכרים לו. דבר זה מביא לא פעם לערעור על מוסכמות ומאתגר את היציבות הנפשית של המתבגר, והן את הסמכות ההורית. האתגר הינו לאפשר את החשיבה העצמאית יחד עם המשך ביסוס הנוכחות ההורית שהינה חשובה עבור המתבגר

התחום הקוגניטיבי