פגיעה ברשת

א. תחושת האנונימיות: בשונה מפגיעה ברווחה הנפשית של האדם המתרחשת מחוץ לרשת, חוסר הנראות והריחוק שבין הפוגע לנפגע במרחב הווירטואלי מאפשרים לפוגע ליהנות מתחושת אנונימיות שפעמים רבות מובילה לפגיעה בעוצמה חזקה ביותר, לתגובות מתלהמות ולקושי בראיית האחר. בנוסף לכך, מיעוט מנגנוני הפיקוח ברשת מעצימים גם הם את היכולת לפגוע ללא עכבות וללא אמפתיה לתחושות הקורבן.

 

ב. תחושה של חודרנות ופגיעה במרחב האישי והפרטי: מושג הפרטיות ברשת מורכב ביותר, וכשאנו מפרסמים מידע, תמונה או מחשבה פרטית במרחב הווירטואלי, אנו לא מודעים תמיד למחיר הנפשי הכרוך בחשיפתם ברשת למעגלים רחבים של אנשים. כך, פעמים רבות נמצא עצמנו מופתעים מתחושת חילול הפרטיות והחדירה למרחב האישי שלנו לאחר פרסומם של סיפור מרגש, פוסט או תמונה והפיכתם לנחלת הכלל, חשופים לציבור הרחב ונגישים לעיני כל.

 

ג. פגיעה מתמשכת: בשונה מאירוע פגיעה שאינו מתקיים ברשת ושאפשר להגדיר לו זמן התחלה וסיום (בין אם נקודתי או מתמשך), לא תמיד יש "סוף" לפגיעה ברשת. גם אחרי שהטיפול בפגיעה תם והנפגע השתקם וחזר לתפקוד, עלולה הפגיעה לצוץ ולהתעורר מחדש דרך אנשים חדשים שנחשפים אליה או באמצעות הדים של תגובות חדשות, באופן זה יכול להיווצר מצב של פגיעה נוספת.

 

ד. תחושה של חוסר שליטה וחוסר אונים לנוכח הפצת הפגיעה או המידע הפוגעני: לעתים קרובות, מידע אישי ששיתפנו או השפלה ועלבון שחווינו מתפשטים ברשת כאש בשדה קוצים, בלי שנוכל לדעת מי נחשף אליהם, מי מעורב בהפצתם ומי עושה בהם שימוש, מה שמעצים מאוד את תחושת הפגיעה. חוסר הידיעה וכן חוסר השליטה בכמות ובסוג האנשים הנחשפים לפגיעה האישית יוצרים בתורם פגיעה עוצמתית בתחושת הרווחה הנפשית שלנו ומלווים בתחושה של חוסר שליטה וחוסר אונים ממשי.

 

ה. פגיעה מקוונת יכולה להתרחש בכל עת ובכל מקום: ביום ובלילה, בבית ובית הספר, בתנועת הנוער או בחדר השינה הפרטי. אין זמן או מקום מוגדרים לפגיעה. עובדה זו הופכת את הפגיעות המקוונות לאיום תמידי ומתמשך שעשוי להטמיע תחושות של חרדה בחיינו ו"לרדוף אותנו" לאורך כל שעות היום והליל.

חמשת המאפיינים הייחודיים לפגיעה ברשת

מתוך המאמר "צליל מקוון", קייזר-הלר, פסיכולוגיה עברית, 2018

מהי אם כן פגיעה נפשית ברשת? מתי צריך לפנות לייעוץ והאם הטיפול בילדים ובני נוער שנפגעו במרחב המקוון שונה מטיפול בפגיעות אחרות?

 

 אנו מבקשים להרחיב את ההתבוננות על פגיעות ברווחה הנפשית במרחב הווירטואלי ולסקור מאפיינים ייחודיים לפגיעות נפשיות ברשת. כשאנו רוצים לברר אם חניך "נפגע ברשת" תחילה חשוב להבין את מהות הפגיעה. במאמר "צליל מקוון" (קייזר-הלר, 2018) נסקרו סוגים שונים של פגיעות בילדים ובנוער במרחב הווירטואלי ודרכי הטיפול בהם. אל לנו לשכוח כי פגיעה היא תמיד עניין סובייקטיבי ופגיעה בתחושות של אדם אחד אינה בהכרח פגיעה בתחושותיו של חברו, ולהיפך. בעבר היה מקובל לחשוב כי פגיעה ברשת מתייחסת בעיקר לביוש (שיימינג) או מעשה בריונות/אלימות המתרחש ברשת.

 

במרכז הורשת הוגדרו לאחרונה מאפיינים ייחודיים לפגיעות ברשת וסוגים שונים של פגיעות ברווחה הנפשית ברשת, ביניהם גם חשיפה לתכנים לא מותאמים לגיל או למאפיינים של החניכים, חשיפה לתכנים אלימים או מיניים, הוצאה מכוונת מקבוצות חברתיות, ועוד. הגורמים השונים המשפיעים על תחושת הרווחה הנפשית של ילדים ונוער באינטרנט משתנים מאדם לאדם וכך גם דרכי ההתערבות והטיפול המומלצים. המאפיינים הייחודיים של פגיעות ברשת מוסיפים נדבך נוסף לעוצמה ולמהות הפגיעה באדם כשהיא מתרחשת דווקא במרחב הווירטואלי.

קודם כל הקשיבו לחניך, נסו להבין מה הוא מרגיש ולתקף את רגשותיו. זכרו להיות אמפתיים גם אם הוא טעה. אחד הדברים החשובים ביותר בנושא הפגיעות ברשת הוא הפניה לקבלת סיוע. בכל שיחה שלכם עם החניכים הדגישו כמה חשוב לא להישאר לבד עם פגיעה בהם או פגיעה באחרים שהם היו נוכחים בה או חלק ממנה. הציגו בפניהם אפשרויות שונות של סיוע בזמן משבר, החל מחברים ובני משפחה ועד לסיוע מקצועי זמין ופנו בעצמכם לקבלת יעוץ ותמיכה בזמן משבר או פגיעה ברשת.

מהי פגיעה נפשית ברשת? 

 

מה עושים כשיש חשד לפגיעה ברשת?