התמודדות עם מצב הקורונה במשפחות שבהן יש ילדים עם צרכים מיוחדים

משבר נגיף הקורונה 'זרק' את כולנו להתמודדות מסוג שלא היה מוכר לנו עד כה. מערכות החינוך נסגרו והילדים נמצאים בבית. לכם ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים זו תקופה מאתגרת עוד יותר:

  1. שינוי השגרה המוכרת- הורים נדרשים לשנות את אורח חייהם ולתווך את השינוי לילדיהם. אצל ילדים רבים השינוי כולל שינוי/הפסקה של שגרת הטיפולים.

  2. התמודדות עם חוסר הודאות- הערכות המצב משתנות, ואנו נדרשים להתאים את עצמנו ולהיערך להנחיות חדשות לעיתים ברמה יומית. החיים התמלאו בסימני שאלה רבים, וקשה להעריך ולהתכונן לעתיד הקרוב והרחוק. עם זאת חשוב לזכור כי הערכות המצב המשתנות נובעות מכך שהמדינה דואגת לתושבים, שולטת בדברים ופועלת לפי המצב הנתון בשטח.

  3. ההתמודדות המורכבת של ילדים עם צרכים מיוחדים- הילדים מתמודדים לעיתים עם שילוב של קושי ברמה פיזית, רגשית וקוגניטיבית. לפעמים קשה להם חבר את כל המידע מהסביבה ולהבין בכלל מה קורה, לעיתים הם מוצפים ברמה הרגשית והחושית מההמולה בבית ומעודף המידע... הרבה פעמים גם קשה להם לתקשר. אבל מה שבטוח הוא שהם מרגישים וקולטים את המתח שסביבם, את תחושות הדאגה ובוודאי את שיבוש השיגרה. שינויים אילו משפיעים על חווית הביטחון והיציבות.

  4. ההורות מחייבת אתכם לגייס את עצמכם לעזור, לתמוך ולהגן על הילדים שלכם. הדברים מורכבים הרבה יותר כשיש במשפחה ילד אחד או יותר עם צרכים מיוחדים לצד הצורך לתת מענה גם לילדים האחרים.

אז מה כן ניתן לעשות?

ידוע שהאופן בו ילדים חווים את המציאות ומפרשים אותה תלויה בעיניים שלנו ובתגובות שלנו. זה נכון תמיד ובעיקר במצבים של חוסר וודאות ולחץ כמו אלו כעת.

 

  • אפשרו לעצמכם ולהם זמן הסתגלות למצב החדש להכיל את הסיטואציה הלא מוכרת.

  • תנו לילדים מידע אמיתי אבל מותאם ליכולת שלהם להבין אותו. לשתף בעובדות וברגשות הדאגה אך גם לחזק ולעודד שמדובר במצב זמני שיש לנו יכולת להתמודד איתו ונעשה מה שנדרש כדי להישמר.

  • השתמשו בהסברים קצרים ומדויקים, בשפה פשוטה וברורה שהילדים יוכלו להבין. מסגרות החינוך המיוחד הכינו סיפורים להסבר והם מצורפים כאן עבורכם. לא כדאי לחשוף את הילדים יותר מידי למהדורות החדשות ולתיאורי הדברים בדיונים האין סופיים בטלוויזיה. בעידן הטלפונים החכמים אתם בהחלט יכולים להתעדכן באופן אישי. קחו בחשבון שילדים בעלי רגישות שמיעתית יקלטו מידע מהסביבה. חשוב להיות מודעים לכך ולהימנע משיחות "מעל לראשם" ולהפחית את השימוש באמצעי התקשורת בנוכחותם. מאידך חשוב לנסות להבין מה הם יודעים ושמעו על המצב (מה שמעו על הקורונה? למה נמצאים בבית? ולעזור להם לעשות סדר במידע ברמה שהם יכולים להבין (ומבלי להפחיד...). ילדים עם רגישות ויזואלית עלולים להיות מוצפים מהתמונות בטלוויזיה, מהבעות פנים של בהלה ועוד השתדלו לחסוך להם חשיפה זו...

  • נסו לשמור על 'שיגרה גמישה'- זמני ארוחות וסדר שינה וקימה קבועים פחות או יותר. אילו חשובים לשמירה על המחזוריות הקבועה של הגוף (רעב-שובע, ערות ושינה) ומספקים תחושת בטחון. מומלץ גם לחלק את היום לפעילויות שונות: פעילות גופנית, זמן יצירה, זמן משחק, שעת סיפור....אפשר ל"הישען" על הלוז שהילדים רגילים אליו ממסגרות החינוך, וכך השגרה המוכרת (או חלקים ממנה) ישמשו עוגן לשגרה החדשה בבית. מומלץ לסמן איתם פעילויות שנעשו ולשבח אותם על כך.

  • לצד פעילויות מובנות מומלץ לאפשר גם פעילויות מיוחדות: משחקים משפחתיים, מאכלים מפנקים וכו'. (מצורפים כאן סמלים חזותיים לסדר היום שניתן להעזר בהם).

  • חשוב לשמור על גבולות - מצב חרום אין פירושו ויתור על התנהגות סבירה של מה מותר ומה אסור. שמירה על גבולות וסמכות אמפתית דווקא מחזקת את ביטחון הילדים.

  • שיח רגשי - אפשרו שיח רגשי ולגיטמציה לרגשות השונים המתעוררים במהלך היום (מצורפים תמונות של רגשות וסרגל כמד לעוצמת הרגש). חשוב לשדר מסר שאכן המצב מדאיג, מעצבן/ מכעיס/ מפחיד אבל התקופה הזאת תעבור. אפשר לתת מענה רגשי דרך שיקוף והבנה "אני רואה שאתה כועס וקשה לך זה באמת קשה להיות כל היום בבית ולא ללכת לגן", קרבה פיסית ומגע (חיבוקים) יכולים לעזור (עבור ילדים שהדבר אינו מציף אותם) וחיבור בין הרגשת ההתנהגות והתגובות שלהם למצב הקיים (לתת דוגמא).

  • חיזוק תחושת יכולת וחוויות הצלחה - ככול הניתן, טוב שהילדים יעשו דברים שיתנו להם תחושת יכולת והצלחה. שחקו במשחקים שהם אוהבים וטובים בהם, אפשרו להם ללמד אתכם דברים שהם יודעים ומכירים.

  • נסו במידת האפשר ליצור בבית אזור שמתאים לילד ולצרכיו- למשל: מקום בו יוכל לנוע ולפרוק אנרגיה, מקום עם שמיכות או אוהל קטן המשמש להגנה ובטחון, איזור משחק עם משחקים אהובים עליו....

  • מומלץ לתת לילד תפקיד מסוים- כדי להעניק לו תחושה שהוא משמעותי, תורם ובעל יכולת. (לערוך שולחן, להשקות עציצים, לחתוך סלט..., ללטף את הכלב, להאכיל את החתול)

  • עודדו את הילדים לשמור על קשר עם חברים, אנשי צוות ואנשי טיפול. הסבירו להם שיש להם יכולת לחזק ולעודד. זהו מסר משמעותי עבורם.

  • התנהגויות חריגות - חשוב לזכור שבתקופה זו חלק מן הילדים יגיבו בנסיגה (רגרסיה): כגון חזרה לדפוסים ילדותיים יותר, ירידה בתפקודים שכבר רכשו, יפגינו התנהגות תלותית יותר, ולעיתים יראו שינויים ברמה הגופנית (שינויים בשינה, אכילה, יציאות...) אילו תגובות נורמאליות למציאות שאינה נורמאלית. עם זאת, כשרואים התנהגות חריגה, למשל ירידה משמעותית במצב הרוח, התנהגות רגרסיבית מאוד, חוסר תיאבון או קשיי שינה משמעותיים, כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע.

ולכם ההורים....

עיצמו עיניים, נשמו עמוק, חיגרו 'חגורות בטיחות' ודמיינו שאתם על טיסה להרפתקה ביעד לא מוכר. הנה מוקרן גם סרטון הנחיות הבטיחות. שימו לב שהדיילת מדגימה כי במקרה ויידרש להשתמש במסכות החמצן, על המבוגר לשים ראשית מסיכה לעצמו ורק לאחר מכן לילד שעימו. כן. גם לכם מגיע לנשום, זה חשוב עבורכם, גם אתם בני אדם, וזה חשוב גם עבור הילדים שלכם.

● צרו לכם הפוגות קבועות במהלך היום בהם תוכלו לנוח ולצבור כוחות: לשתות קפה, לאכול, לדבר עם חברים ובני משפחה בטלפון או בסקייפ.

● חשבו על הרגלים בשגרה שגורמים לכם לתחושה טובה ואתם יכולים להמשיך ולעשות אותם.

● דאגו להסיח את דעתכם על ידי קריאה, סרטים, משחקים, מוסיקה, תפילה וכל מה שעושה לכם טוב ונותן לכם כוח.

● נסו לייצר רשת חברתית של הורים המתמודדים עם אתגרים דומים לשלכם על מנת לשאוב תמיכה ודרכי התמודדות.

לכם ההורים